לדלג לתוכן

אילת כרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילת כרמי
אמנית מיצב וציירת
אמנית מיצב וציירת
לידה 21 ביולי 1967 (בת 57)
קיבוץ בית השיטה
לאום ישראלית
מקום לימודים בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, מיצב
ayeletcarmi.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילת כרמי (נולדה ב-21 ביולי 1967) היא ציירת ואמנית מיצב.

נולדה ב-1967 בקיבוץ בית השיטה. חיה ועובדת בתל אביב ובהרצליה. כרמי היא בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, זוכת פרס עידוד היצירה וציון לשבח בפרויקט ״דיוקן ראשון״ מטעם מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וזוכת פרס שרת התרבות - האמנות הפלסטית לשנת 2017.[1] עבודותיה חוברות להתמודדות מתוחכמת עם עקרונות ייצוג – מרחב רב ממדי הנדחס לדו-ממד, בנייה שהיא קריסה, רוח שהיא גוף, אז ועכשיו שבהם משתברת תמונת עתיד. ד"ר קציעה עלון תיארה את ציוריה כמורכבים מ"ניירות דקיקים, שקופים, מונחים זה על גבי זה, מנכיחים את העדינות המרבית של הרישום לצד הברוטליות של הדימוי. נדמה כי זהו פיסול שנדחס לדו־ממדיות, כמו מבקש להבקיע לצורניות אחרת.״[2]

סגנונה הציורי מתאפיין בעושר צבעוני ודמיוני של דמויות, נופי טבע ותהלוכות ססגוניות, או כפי שניסחה זאת טלי תמיר: ״מחוות טקסיות, תהלוכות ומצעדים, קיסרים ונסיכים, אטריבוטים מיתולוגיים ופולחני טבע קטנים […] כמי שגדלה בחברה הקיבוצית, בעמק יזרעאל, סגנונה הציורי של כרמי נדמה רחוק וזר לכל אסתטיקה מקומית, חומק מכל אזכור של דלות או של סגפנות סוציאליסטית, אולם קריאה מדויקת שלו מזהה את נוכחותה של שניות בין האידאולוגיה הנשגבת לבין המציאות קשת היום, ובין הזדקנות הגוף לבין צעירותו הנצחית של החזון.״[3] יצירתה מתכתבת עם מסורת האמנות, אך שפת הגוף וחוט השדרה הפנימי שלה מעוגנים במציאות העכשווית תוך עיסוק בנשיות, בציונות ובנרטיבים מעולם האמנות. כרמי בונה עולם אוטופי ומשלבת דרך קבע בין סתירות רבות המתקיימות בהרמוניה בעבודותיה - טבע ותרבות, נשיות וגבריות ומציאות ודמיון. על מוטיב האישה בעבודותיה של כרמי כתבה גליה בר אור: ״זכויותיה אינן מעוגנות במעגל צר של הקשר מקובע הנתפס כנתון. היא פועלת ללא עכבות בצמתים מכוננים של תרבות ומפעילה אותם בפרשנות חדשה ודינמית, מעצבת מחדש מסורות של עבר ומגיבה לאתגרים שמציב ההווה. היא מרכיבה, מכליאה ומטביעה את גופה ורוחה בנינוחות מחויכת בנגזרות רחוקות וקרובות של הישגי האדם.״[4]

״המכביה״, ציור קיר של אילת כרמי במסגרת התערוכה ״על גדות הירקון״ במוזיאון תל אביב לאמנות, 2005 (פרט)

בטקסט שליווה את תערוכת היחיד שלה ״אלפיים רגל״ כתבה האוצרת אורלי הופמן כי כרמי עוקבת ״אחר הכמיהה הקמאית לחצות את אין האונות האנושית ולעלות גבוה יותר ממפלס הקרקע. היא ממציאה גופים היברידיים הכובשים את שכבות האטמוספירה ומשבשת סדרים של מעלה ומטה. […] כרמי יוצרת עולם מדומיין ומרכיבה בין דימויים של אובייקטים, מכונות תעופה, גלגלים ובוכנות, לבין דמויות נשים, ראשי חיות, כנפיים ועצמות שלד שונות. היא מציירת בתנועות מהירות ומנצלת את ההזדמנות האחת להשלים את המלאכה לפני שייבש הצבע, כמחווה לטכניקות עבר מסורתיות של ציור ה'פרסקו'. הבחירה באסטרטגיית פעולה זו משפיעה על תחושת דחיפות, העולה בעבודות ודוחקת את הגבולות בין האקראי למתוכנן מחד, לצד שחרור וחופש ממגבלות החומר וההקשר מאידך.״[5]

כרמי הציגה תערוכות יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד, בגלריה 39 ובגלריה הקיבוץ בתל אביב, בבית האמנים בירושלים ובחללי אמנות נבחרים ברחבי הארץ. היא השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות במוסדות מובילים ובהם: מוזיאון תל אביב, מוזיאון רמת גן, מוזיאון ינקו דאדא, גלריה Alexander Ochs בברלין ועוד.

בשנת 2019 הציגה יחד עם האמנית מירב הימן את תערוכת "ספרה" במרכז נווה שכטר בתל אביב. התערוכה עסקה בספירת העומר, והיצירה המרכזית בה הציגה ארבע נשים המסתובבות על מתקן שנבנה במיוחד למטרה זו וסופרות בשפות שונות מ-1 עד 49 לצלילי לחן מאת מעיין צדקה. בכך אתגרו האמניות את נושא הדרת הנשים בכלל והדרתן מטקסי ספירת העומר במיוחד. השילוב בין הצילום והפרפורמנס של מירב הימן לבין הציור של אילת כרמי מהווה חלק מפרויקט גדול יותר בשם "שביל ישראל".[6]

עבודותיה של כרמי נרכשו על ידי אוסף המשכן לאמנות בעין חרוד, אוסף סבג, אוסף ארי ואן רוזנבלט ואוספים פרטיים נוספים בארץ ובחו״ל. ציורי קיר קבועים שלה מוצגים במשכן האמנים בהרצליה ובמלון ארטפלוס של אוסף דורון סבג בתל אביב. מלמדת במכון הטכנולוגי חולון, במדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל ובמרכז מאירהוף לחינוך לאמנות של מוזיאון תל אביב.

מנימוקי השופטים בפרס משרד התרבות והספורט: "יצירתה של איילת כרמי הינה רב תחומית ובעלת מראה אסתטי מרשים. עבודותיה מצטטות באופן מושכל מחקרים מדעיים, כגון זה של לאונרדו דה וינצ'י בתחום התעופה ומחקר על חלקי מכונות מוכרות וזרות. השילוב שבין המכונה לאדם ובין המראה העדין לעיצוב השכבתי, יוצרים רושם מוכר וזר בו בזמן. תרגום המראה למדיה של הווידאו ארט, מעצים את המתח שבין המציאותי לדמיוני, ומהווה שלב נוסף ביצירתה המרתקת. וועדת הפרס התרשמה מהתחכום הסגנוני והרעיוני של היצירות. "[7]

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילת כרמי בסטודיו שלה, 2008

תערוכות קבוצתיות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילת כרמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]